פסק-דין בתיק ה"פ 000710/00

1.         מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשה לביטול פסק משקם אשר ניתן ביום 27.6.99 וביטול החלטה מיום 5.4.00, אשר דחתה את בקשת הביטול של המבקשים והותירה את פסק המשקם על כנו.

פסק המשקם ניתן על פי הוראות חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב - 1992 (להלן :" חוק ההסדרים").

במסגרת פסק המשקם נקבע חובם של המבקשים בסך של למעלה 2.2 מליון ש"ח.

במסגרת הבקשה ציינו המבקשים את הטעמים לביטול פסק המשקם. המבקשים טענו כי פסק המשקם ניתן ללא סמכות, מבלי שניתנה להם האפשרות לטעון את טענותיהם ומבלי שהמשיב הגיש ראיות להוכחת החוב.

טענתם המרכזית של המבקשים באשר לחוסר הסמכות, היא טענתם כי המבקש השתמש בזכותו והודיע כי הוא מבקש שחוק ההסדרים לא יחול עליו.

המבקשים טענו טענות רבות במסגרת הבקשה באשר להליכים אשר קדמו למתן פסק המשקם, והעלו גם טענה של התיישנות החוב נשוא פסק המשקם.

2.         תשובת המשיב:

המשיב טען כי מדובר בפסק משקם שהוא חלוט. אין גם ממש בטענת המבקשים כי נמנע מהם לטעון את טענותיהם. חוק ההסדרים חל על חובם של המבקשים והם מנועים מלהעלות טענה כלשהי בדבר אי תחולתו.

עוד נאמר כי המבקשים מנועים מלהעלות את טענת ההתיישנות מאחר והיא לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.

כמו כן, טען המשיב כי המבקשים מנועים מלהעלות טענה כלשהי כנגד פסק המשקם, שכן המשיב הגיע להסדר מעטפת עם נושיו ועם חבריו של המושב.

המשיב הסתמך על חובות החברים, וביניהם המבקשים, כמקור תשלום לנושים כאשר ברור כי חובם של המבקשים הוא חוב חלוט שלא ניתן לערעור.

3.         מסגרת הדיון:

מקובלות עלי לחלוטין טענות המשיב כי מסגרת הדיון שבפניי הינה על פי הוראות חוק ההסדרים.

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים, כי המבקשים הם בגדר "גורם חקלאי" וכי מדובר ב"חוב כולל" של אותו גורם חקלאי.

חוק ההסדרים קבע בסעיף 7 כי אין להמשיך ואין לפתוח בהליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור אלא בהתאם להוראות החוק.

הליך להסדרת חוב על פי חוק ההסדרים, נעשה על ידי המשקם על פי הוראות פרק ג' ו- ד' לחוק ההסדרים.

סעיף 28(א) לחוק ההסדרים קובע את ההליכים לביטול פסק של משקם באשר להסדרת חוב של גורם חקלאי.

עילות הביטול הן: